בקשות רישום סימני מסחר – שלבי רישום סימן מסחר

מהו סימן מסחר?

סימן מסחר הוא ציון חזותי שמטרתו לשמש אדם פרטי או חברה לייצוג מוצרים או שירותים שהוא עוסק בייצורם או במסחר בהם.

סימן מסחר יכול בין השאר להכיל אותיות, ספרות, מילים, דמויות וסמלים גרפיים אחרים או צירוף של מספר אלמנטים.

שימוש בסימן המסחר יכול ליצור זיהוי בין מוצרים ושירותים ובין המקור שלהם (בעלי סימן המסחר).

סימן מסחר רשום יכול להקנות לבעליו יתרונות, כגון: בידול והדגשת השוני ביחס למתחרים וכן, הגנה על המוניטין שעשוי להיות נרכש עקב השקעת משאבים במהלך שנים.

מבחינת הציבור שימוש בסימני מסחר יכול למנוע הטעיה ובלבול בין מקורות שונים של מוצרים ושירותים. כך יכול הצרכן לבחור את השירות או המוצר המתאים לו ברמה הנדרשת עבורו, תוך הסתייעות בסימני מסחר מוגנים האמורים לייצג בצורה מהימנה יחסית את המקור ולעיתים גם את המוניטין המיוחס לאותו מקור.

ככל שמוניטין החברה טוב יותר, כך לעיתים עולה חשיבות השימוש בסימן. וההסבר לכך הוא שקיום המוניטין הרב מצביע על כך שהציבור מייחס תכונות איכות וערך רב למוצר, והיות והם מסופקים על ידי גורם מסויים בשוק, זיהוי המוצר או השירות באמצעות סימן המסחר עשוי למשוך קהל לקוחות רב יותר ולהגדיל את המכירות ומכאן גם את הרווחים.

כלומר סימן המסחר והמוניטין של החברה בעצם מזינים האחד את השני כל הזמן.

לקריאה נוספת אודות רישום סימן מסחר / רישום סימני מסחר, לחצו כאן>>

עורך פטנטים מומלץ

שלבי רישום סימן מסחר

השלב הראשון

השלב הראשון בתהליך רישום סימן מסחר הוא בחירת הסימן ובחירת התחום בו ירצה המבקש לרשום את הסימן.

ניתן לבצע חיפוש אחר סימני מסחר קודמים במאגר סימני המסחר שבאתר רשם סימני המסחר. מאגר סימני המסחר כולל סימני מסחר רשומים ובקשות רישום סימני מסחר שהוגשו לרשם סימני המסחר.  מטרת החיפוש היא לבדוק אם אין שימוש קודם בסימן המסחר שנבחר או בסימן דומה לו, שעשוי לא להתקבל על ידי הרשות.

באותה הזדמנות אפשר לבדוק את מידת הייחוד של הסימן הנבחר באותו תחום של מוצרים או ביחס לסימנים מוכרים היטב מתחומים אחרים.

להרחבה בנושא חיפוש סימני מסחר>>>

השלב השני

בשלב השני, מוגשת לרשם סימני המסחר בקשה להגנה על סימן המסחר ורישומו בפנקס סימני המסחר במדינה או המדינות המעניינות מהבחינה העסקית. הבקשה נעשית באמצעות טופס בקשה שעליו לכלול את התיאור החזותי של הסימן.

בישראל בדומה למדינות אחרות הבקשה מוגשת לרשם סימני המסחר.

הגשת בקשת רישום סימן מסחר כרוכה בתשלום אגרת טיפול בבקשה המשולמת לרשות הממשלתית להגנה על קניין רוחני תעשייתי (בישראל קרויה “רשות הפטנטים”).שיעור אגרת הטיפול בישראל נכון ליולי 2018 עומד על 1,604 ש”ח.

במסגרת בקשה אחת ניתן להגן על סימן מסחר אחד בלבד, אך תחת אותו סימן מסחר, ניתן לבקש להגן על מספר מוצרים או שירותים. כמו כן ניתן לבחור מספר תחומי עיסוק לפי סיווגים קבועים. בישראל כמו בחלק ניכר ממדינות העולם נהוג לסווג את תחומי העיסוק על פי מערכת סיווגים בינלאומית מוסכמת.

השלב השלישי

השלב השלישי, הוא שלב הבחינה של בקשת רישום סימן מסחר. שלב זה עשוי לארוך מספר חודשים ובמהלכו נערכת בדיקה על ידי רשם סימני המסחר לגבי מידת עמידתו של הסימן המבוקש להגנה ורישום בתנאים הקבועים בדין.

בישראל הדין מתבסס על פקודת סימני המסחר, תקנות סימני המסחר, החלטות וחוזרי רשם סימני המסחר ופסיקות בתי משפט.

השלב הרביעי

בשלב הרביעי, ובמידה וסימן המסחר נמצא כשיר בבדיקה על ידי הרשות, מתפרסמת על כך הודעה ביומן סימני המסחר המאפשרת לציבור המעוניין להגיש התנגדויות במשך זמן קצוב.

במידה ולא הוגשו התנגדויות הסימן יאושר לידי רישום סימן מסחר ויקנה לבעליו הגנה לתקופה שאיננה מוגבלת בזמן בכפוף לתשלום אגרות החידוש. עם זאת, בחלק מהמדינות, תנאי הכרחי להמשך תוקף סימן מסחר הוא שימוש עסקי וממשי בסימן.

השלב החמישי

השלב האחרון הוא שלב חיי סימן המסחר שבו מוקנה לבעלי סימן המסחר הגנת החוק מפני מתחרים המנסים להעתיק את הסימן שלו או להשתמש בסימן דומה שעשוי לבלבל את הציבור.

לעיתים יש צורך בפניה לערכאות כדי לקבל סעדים נגד המפרים את זכויות בעלי הסימן אולם במקרים רבים די בהיות הסימן רשום כדי להרתיע. לעיתים ייתכן ויהיו ניסיונות של בעלי עניין לערער על תוקפו וכשירותו של סימן מסחר רשום. מסיבה זו חשוב שתהליך רישום סימן מסחר או רישום סימני מסחר יתבצע בצורה מקצועית ורצוי מאוד לקבל סיוע וייעוץ על ידי בעלי מקצוע המתמחים בתחום.

משרדנו, ד”ר צביון משרד עורכי פטנטים וקניין רוחני, מעניק ללקוחותיו ייעוץ ומבצע רישום סימני מסחר באופן מקצועי. הייעוץ כולל ליווי אישי לכל אורך תהליך רישום סימן מסחר ואף לאחריו.

אנו מגישים בקשות רישום סימן מסחר בכל העולם, לרבות ישראל, ארה”ב ואירופה ובנוסף, אנו עוסקים בניהול ההיבטים המשפטיים הקשורים בהגנה על סימני מסחר במקרה של חשד להפרת זכויות בעליהם.